בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר הילדים הסובלים מלקויות בתחום התקשורת השפה והדיבור. כמו כן חלה עלייה במודעות של הורים, של רופאי ילדים ושל אנשי מקצוע בדבר החשיבות העליונה של אבחון מוקדם וטיפול שיחל מיד עם זיהוי הבעייה. מספר לא מבוטל של ילדים מופנים לאבחון של קלינאי תקשורת בטרם מלאו להם שנתיים והם אכן סובלים מלקויות על הרצף האוטיסטי (PDD או ASD), מלקויות רב תחומיות בהתפתחות ובתפקוד, מאיחור במועד הופעת הדיבור, או בלקות שפה ספציפית שמקורה בקושי בעיבוד מידע לשוני.

במחקרים שנערכו בעשור האחרון מדווח על שכיחות של: 
* אחד מתוך 300 ילדים סובלים מלקות על הרצף האוטיסטי Fommbone,2002). 

* אחד מתוך 10 ילדים מאחר בהתפתחות השפה על פי הקריטריון של מועד הופעת המילים הראשונות ( Thal & Bates, 2000 ).

* 5-7 מתוך 100 ילדים סובלים מאיחור בהתפתחות השפה או מלקות שפה ספציפית (SLI) והם זקוקים לטיפול של קלינאית תקשורת בשנות הגן  (1996 Tomblin). 

ממצאים ממחקרים שנערכו בעשור האחרון:
* אבחון תקשורת ושפה שנערך על ידי מומחה לפני גיל שנתיים הוא מהימן והדפוסים שניתן לזהות במהלכו אינם משתנים לאורך שנות הילדות (Lord, 1995 ; Lord et al. 1994, ).

* אבחון מוקדם על פי גישה התפתחותית-טבעית מאפשר בניית תכנית להתערבות אינטנסיבית על ידי קלינאית תקשורת והוא מביא לשיפור ניכר בתפקוד של ילדים עם לקויות בתחום התקשורת, השפה והדיבור.

* טיפול שהחל לפני גיל שנתיים הוכח כיעיל הרבה יותר מטיפולים שהחלו לאחר גיל זה (Corsello, 2005).