האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (APA ) פרסמה בפברואר 2010 הצעה לקוד רפואי חדש עבור האבחנה של לקות על הרצף האוטיסטי. מספר סיבות הביאו לשינוי המוצע אשר כבר היום נמצא בבדיקה מחקרית במספר קליניקות בארצות הברית. הקוד החדש יופעל בפברואר 2013. הסיבה העיקרית הייתה אי שביעות הרצון מה DSM–IVאשר מבחין בצורה קטגורית בין אוטיזם, לאספרגר ולPDD . לדעת רופאים , חוקרים ומטפלים רעיון הרצף מייצג בצורה אמינה יותר את אופי הלקות מבחינת תאור הלקות וחומרת הסימנים. הגורמים לכל ההפרעות כנראה זהים וההבדלים ביניהם קשורים לחומרת הביטוי של הלקות ולא לאופי המהותי שלה. לכן רצוי להשתמש במינוח שיהיה אחיד ויבליט את החומרה בעיקר. מה שחשוב מההיבט של אבחנה רפואית זה ההבדל בין התפתחות תקינה לבין ילד עם לקות על הספקטרום האוטיסטי. סיבה נוספת לשינוי הקוד היא פרקטית. היום ברור שלרופאים שקובעים את האבחנה אין מספיק זמן, ידע ומשאבים לבצע בדיקות מפורטות. הם צריכים קוד קליני שיאפשר להם לקבוע אם הלקות קיימת או לא בדרך המהירה והמהימנה ביותר. כלומר נעשה ניסיון לפשט את ההגדרה ולצמצם אותה כך שכל תתי הקבוצות יתכנסו למונח ASD
בDSM-V האבחנה תקבע על פי 4 הקריטריונים הבאים:
א. חסך קבוע בתקשורת חברתית ובאינטראקציה בין-אישית מעבר לכל ההקשרים שלא ניתן להסביר על ידי עיכוב התפתחותי ואשר בא לידי ביטוי בשלושה מימדים:
1.חסך בהדדיות רגשית-חברתית
2.חסך בתחום תקשורת לא מילולית
3. חסך בפיתוח ושימור של קשרים רגשיים בהתאם לרמה ההתפתחותית
ב. שטחי עניין, פעילויות, והתנהגויות מצומצמים וחזרתיים הבאים לידי ביטוי בלפחות שניים מתוך 4 התאורים:
1. שימוש חזרתי וסטיריאוטיפי בחפצים
2. הצמדות רבה לרוטינות, להפקות מילוליות מסוימות, והתנגדות לשינויים
3. עניין מוגבר בתחום תוכן מסויים
4. תגובות יתר או תגובות מופחתות לגירויים סנסוריים. עניין לא רגיל בגירויים סנסוריים בסביבה
ג. חלק מהסימנים חייבים להיות מזוהים מוקדם בילדות (לא כולם יהיו גלויים מיד באבחנה)
ד. כל הסימנים יחד מגבילים ופוגעים בצורה משמעותית תפקוד היומיומי של הילד
