מדוע ילדים עם אוטיזם מתקשים להשתמש בדיבור לשם תקשורת?


מדוע ילדים עם אוטיזם מתקשים להשתמש בדיבור לשם תקשורת?

ילדים עם אוטיזם שונים זה מזה במובנים רבים ואחד מהם הוא המידה בה הם משתמשים בדיבור כאמצעי לתקשורת עם הסביבה.

🔸כ-30% מהילדים המאובחנים עם אוטיזם סובלים גם מאפרקסיה או דיספרקסיה שזו לקות מוחית נוספת לאוטיזם הקשורה באי יכולת או בקושי לתכנן את שרירי הפה כדי להפיק דיבור. 

ילדים אלה יזדקקו לאמצעי תקשורת חלופית (תמונות, אייפדים, ג'סטות) כדי להתקדם בהבנת השפה וכדי שיוכלו לבטא את רצונותיהם.


🔸 כ-20% נוספים ממעטים להשתמש בדיבור גם כאשר אין להם כל קושי להפיק דיבור ולעיתים יש להם אוצר מילים נאה ואפילו יכולים לתכנן ולהפיק צירופים קצרים או משפטים ארוכים. 

ילדים אלה יפיקו דיבור מכוון לעיתים רחוקות ולא פעם ישננו בקול רם משפטים שהם זוכרים מתוך דקלומים, ספרים וסרטים. זהו דיבור אקוללי שמבטא קושי בהבנת השפה ובשליפה של מילים מתוך המאגר המוחי.


🔸כ- 50% מהילדים משתמשים בדיבור שלמדו ברמות שפה שונות החל מהפקות של מילה אחת בכל פעם ועד להפקת צירופים ומשפטים תקינים פשוטים או מורכבים. 

יש ביניהם ילדים שיתחילו לדבר במועד והדיבור המוקדם שלהם יראה תקין. מה שמאפיין את כל הילדים על הספקטרום וגם אלה שמדברים הוא הקושי לנהל שיחה בצורה יעילה. 

יש להם קושי להגיב נכון בהתאם להקשר ולנסיבות, לקשר את הדיבור למה שהמאזין כבר יודע, לומר את העיקר ומה שחשוב, ולהשתמש בדיבור לצרכים חברתיים. 

לקושי הזה קוראים בשפה מקצועית קושי פרגמטי. מקור הקושי הוא בצורך לחבר באותו זמן מקורות מידע שונים כדי להישמע רלונטי ולהיות יעיל בהפעלה של אדם אחר. 

** פרגמטיקה מוגדרת כשימוש יעיל בשפה ובדיבור שכבר נרכשו במגוון הקשרים ולמטרות תקשורת מגוונות.


🌈אני מזמינה אתכם לצפות בסרטון בו אני משוחחת עם נכדתי 

על הסיבות לקשיים בדיבור ובשפה של ילדים על הרצף


מידע רב על קשיי התקשורת, השפה והדיבור של ילדים עם אוטיזם ואיך ניתן לקדם תחומים אלה, אפשר למצוא בקורס האינטרנטי החדש שלי "אוטיזם 1 על 1"