עיכוב התפתחותי כללי (פגות, תסמונות גנטיות, מוגבלות שכלית)


השפה והדיבור הם התיפקודים המורכבים ביותר של המוח האנושי. התפתחות תקינה של תקשורת, שפה ודיבור תלויה בתפקוד תקין של המוח וכן במכלול תנאים סביבתיים המאפשרים התפתחות תקינה של חשיבה ושפה.
מכאן מובן שתינוקות שנולדו טרם זמנם, וכאלה שנולדו עם לקויות התפתחותיות של המוח, יראו גם ליקויים במהלך התקין של התפתחות השפה והדיבור. לכן נהוג להפנות לקלינאי תקשורת להערכה פעוטות שהרקע ההתפתחותי או הבריאותי שלהם מצביע על סיכון לקשיים נוירוביולוגיים. נכללים בקבוצה זו תינוקות שמראים איחורים בהשגת אבני הדרך המוטוריות בשנה הראשונה, תינוקות שאינם ממלמלים לקראת גיל 10 עד 13 חודשים, תינוקות שאינם מפנים ראש לקריאה בשם סביב גיל שנה, תינוקות שזוהתה אצלם מוטציה גנטית הקשורה להתפתחות המוח (תינוקות עם תסמונת דאון, תינוקות עם אפילפסיה דרווה), ותינוקות עם מומים מולדים או עם מחלות כרוניות אחרות.
הערכה קלינית של תינוקות עם עיכוב התפתחותי מחייבת הכרות מעמיקה עם שלבים מוקדמים בהתפתחות וגם ידע קליני בתחומים רבים (למשל, הבנה בתחום הוויסות החושי, בתחום הסימבולי, ובתחום התקשורת הבלתי מילולית). 
יש לבדוק את היכולות של הפעוט בגישה דינמית ומתוך התחשבות עם הרמה ההתפתחותית שלו ולא על פי גילו הכרונולוגי.